טירת שנונסו שבעמק הלואר, אחת הטירות המפורסמות והמתוירות בצרפת, ידועה גם כ”טירת הנשים”, מאחר ונוהלה וטופחה בעיקר בידי נשים לאורך השנים. וכיאה לצרפתים, קירותיה היו עדים לכמה וכמה סיפורים טובים
כשנכנסים היום לטירת שנונסו, עוברים שדרה יפה, ואז גנים מטופחים ומדשאות מוריקות, ואז עולים למרפסת גדולה, המוקפת חפיר מים, ובפינתה מגדל שמירה. זהו אתר הטירה המקורית, שממנה לא נותר זכר. ממשיכים הלאה וממש על גבי הנהר נמצאת הטירה עצמה, החדשה – רק בת 500 שנה. מבנה גדול וריבועי בתוך הנהר, ומאחוריו, על גבי חמש קשתות שכל אחת גדולה מרעותה, מתמתחת גלריה בת שתי קומות עד צידו השני של הנהר. יפהפיה:
טירת שנונסו, מבט מהגדה הנגדית. מגדל השמירה מהטירה המקורית בצד שמאל
בנו של בונה הטירה המקורית שקע בחובות ומכר את הטירה לראש הלשכה של המלך שארל השמיני, תומאס בוייה. זו לא היתה הפעם האחרונה שהטירה עברה מיד ליד בשל חובות שיצרה. בוייה הרס לגמרי את הטירה (למעט אותו מגדל שמירה המקבל גם כיום את פני הבאים), ובנה על יסודות הטחנה שעל הנהר את המבנה החדש. אשתו, קתרין בריסונה, פיקחה על הרמונט והזמינה את שמנה וסלתה של האצולה הצרפתית להתארח. כולל את המלך החדש, פרנסואה הראשון.
פרנסואה הראשון התלהב מהמקום ככל הנראה, כי הוא החרים את הטירה מבנו של בוייה בשל חובות של המשפחה לכתר. יורשו היה בנו הצעיר, אנרי השני, שעבר תהפוכות רבות בחייו הקצרים. כילד, הוא ישב במשך ארבע שנים בכלא בספרד, מכיוון שאביו הפסיד במלחמה. אשתו, קטרינה דה מדיצ’י, מהמשפחה הפלורנטינית הידועה, שודכה לו בגיל 14 בתיווך האפיפיור. שנתיים אחר כך הוא פגש בדיאן דה פואטיה, אלמנה בת 35 הבקיאה בהליכות העולם, שהפכה הן למאהבת שלו והן לאשת סודו החשובה ביותר. בהמשך הדרך היא כתבה עבורו מסמכים, אישרה עבורו מינויים והיתה בעלת סמכות אמיתית בחצר.
12 שנים אחר כך, בגיל 28 ולאחר שאחיו יורש העצר נפטר, הפך אנרי למלך צרפת עם פטירתו של אביו. את טירת שנונסו העניק במתנה למאהבת / מנהלת שלו, שהתאהבה במקום. וגם היא, כמו אשתו של בוייה בונה הטירה, החליטה להותיר שם את חותמה. היא ציוותה על בניית הגשר בן חמש הקשתות לצידו השני של הנהר, והתקינה את המדשאות ואת הגן המרהיב והגדול מצד שמאל בכניסה לטירה, הנושא עד היום את שמה. הגן מוקף חפיר מים ומוגן בחומות מפני סכנות גאות הנהר. דיאן גם הצליחה, בתרגילים משפטיים שלקחו כמה שנים, לקבל בעלות מלאה על הטירה עצמה.
גני דיאן דה פואטייה, עם הטירה ברקע
החיים התנהלו להם בנעימים, ככל האפשר, אולם בזמן תחרויות אבירים חגיגיות שנערכו בפריז לרגל נישואי בתו של אנרי למלך ספרד נפצע אנרי, ונפטר תוך זמן קצר מאילוח דם. אשתו, קטרינה דה מדיצ’י, שימשה כעוצרת עבור בנם היורש (ולאחר שנפטר עבור אחיו) כך שלמעשה שלטה בצרפת לכל דבר ועניין. את דה פואטייה היא גירשה מחצר המלוכה, והצליחה גם לשכנע אותה לוותר על טירת שנונסו עבור טירת שומון על הלואר, כ-20 קילומטר צפונה. וגם היא התאהבה בשנונסו, והפכה אותה למקום משכנה העיקרי, ממנו ניהלה את צרפת בשנותיה כעוצרת.
גם היא, כמובן, עשתה רמונט בטירה: היא בנתה בצד הנגדי לגני דה פואטיה את הגנים הנושאים את שמה, גני קטרינה דה מדיצ’י. היא השקיעה בבניית גן פרחים וחווה וגינת ירק שסיפקו את צרכי החווה, וביער המוביל לחווה נבנה מבוך שיחים בסגנון איטלקי. בטירה נערכו נשפים נוצצים, הופעות של אמנים וגם אירוע הזיקוקין הראשון בצרפת נערך בה, כאשר חגגו שם את הכתרתו של בנה, פרנסואה השני, למלך. היא גם ציוותה על בניית הגלריה הנמתחת מעל הגשר, אותו, כזכור, בנתה צרתה, המאהבת של בעלה, מה שנתן לארמון את צורתו הייחודית שאנו מכירים היום.
מימין לשמאל: אנרי השני, מלך צרפת; קטרינה דה מדיצ’י, אשתו; דיאן דה פואטייה, המאהבת; לואיז מלורן, הכלה; לואיז דופן, בעלת הסלון הספרותי
כאשר קטרינה נפטרה, עברה הטירה לידי אשתו של המלך, בנה של קטרינה, אנרי השלישי. שמה היה לואיז מלורן, וגם היא התאהבה במקום. כמה חודשים לאחר שהפכה לגבירת הטירה נרצח בעלה בידי מתנקש (מה שהוביל גם לסוף השושלת, מאחר ולזוג לא היו ילדים). האלמנה הסתובבה לבושה לבן בטירה במשך העשור שאחר כך, שקועה כולה באבל – חדרה עוטר בבדים שחורים ובתכשיטים כמו דמעות מכסף, והרבה שמחת חיים לא נמצאה שם.
הטירה עברה עוד תהפוכות רבות במהלך השנים עד ימינו, אך לא פיקנטיים כמו במקרה של המתנה למאהבת, שנלקחה על ידי האשה החוקית והועברה לכלה. ראוי בכל זאת לציין את לואיז דופן, שהיתה נשואה לבעלי הטירה כמעט מאה וחצי לאחר מכן. היא הקימה סלון ספרותי אינטלקטואלי בטירת שנונסו, בו השתתפו רבים ממנהיגי עידן הנאורות הצרפתי כמו וולטר, מונטסקיה, ז’אן ז’אק רוסו ואחרים, ואולי חשוב מכך – כאשר הגיעו אנשי המהפכה הצרפתית היא שכנעה אותם לא לפגוע בטירה, מאחר והגשר שהיא מכילה היה היחיד על הנהר שר בכל האזור.
לגורדון טורס יש טיול שייט בעמק הלואר הכולל ביקור בטירת שנונסו. לפרטים נוספים לחצו כאן.
צילום אוויר של הטירה. בתחתית התמונה גני דיאן דה פואטיה. מעליהם מרפסת הכניסה המוקפת חפיר המים, היכן שהיתה הטירה המקורית שכיום נותר ממנה רק מגדל השמירה. מצד שמאל הטירה עצמה, כולל הגשר על הנהר. גני קטרינה דה מדיצ’י נמצאים מעל המרפסת. מצד ימין למעלה ניתן להבחין בחוות הירק ששימשה את צרכי הטירה.
מבט על הטירה מכיוון גני דיאן דה פואטיה. ניתן לראות את המזח הקטן דרכו הועברה אספקה לטירה, את הקאפלה (הקרובה אלינו), את הספריה ואת הגשר והגלריה
מבט על הטירה ועל מגדל השמירה מכיוון גני קטרינה דה מדיצ’י
מפת הטירה כפי שהיא מחולקת כיום לתיירים במקום. שימו לב להיקף גודל האחוזה, הגנים והשירותים השונים שסביב המבנה
הגלריה, מעל הגשר החוצה את הנהר
ציור של דיאן דה פונטייה כדיאנה, אלת הציד המיתולוגית, בחדר של פרנסואה הראשון, אביו של המלך אנרי השני, מאהבה